פסק-דין בתיק ת"ק 54641-11-11

1.         בפניי תובענה שעניינה נזקים נטענים לרכב התובע, בעקבות תאונת דרכים אשר התרחשה בין רכבו של התובע לבין רכבה של נתבעת 2.

2.         הנתבעת 2 הינה המבטחת של רכבה של נתבעת 1.

3.         לטענת התובע, בעודו יושב ברכבו בעצירה מוחלטת, תוך כדי המתנה לאשתו המועסקת במלון השייך לנתבעת 2,  פגע בו לפתע רכבה של נתבעת 2 אשר היה נהוג בידי עובד מטעמה - מר מוטי ביטון - (להלן: "מוטי") עת נסע הוא בנסיעה לאחור וגרם לנזקים בחלקו השמאלי האחורי של רכבו.

בדיון שהתקיים ביום 21.05.12 הוסיף התובע והעיד כי לאחר התאונה, סירב נהג הנתבעת מלמסור לו את פרטיו והוא נאלץ לנסוע אחריו עד שהשיגו..  

            לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי, אישור אי הגשת תביעה, קבלה על תשלום שכר טרחת שמאי ותמונות הנזק.

4.         לטענת מוטי, רכבו  היה בעצירה מוחלטת בשעה  שהמתין כי השער שבפניו ייפתח ,כאשר רכבו של התובע עמד מימינו, כאשר לפתע חש בחבטה ברכבו. לטענתו, התובע הוא זה אשר נהג לאחור או שמא התדרדר רכב התובע לכיוונו, ואי לכך, האחריות לתאונה רובצת כל כולה לפתחו של התובע.

מוטי מכחיש מכל וכל כי נסע ברוורס ולגרסתו  הדבר בלתי סביר משהמדובר בשיפוע תלול. התובע מכחיש מאידך כי המדובר במדרון תלול ולטענתו המדובר "בעליה קטנה ממש".

עוד מוסיף מוטי ומציין  כי מאחר וברכבו מותקן גלאי רוורס, הרי שמן הסתם הייתה ניתנת התראה מראש בטרם הפגיעה בו.       

            עוד טוען מוטי להפרשי גבהים בין שני כלי הרכב אשר אינם מאפשרים את הפגיעה כפי שנטען.

            באשר לאי מסירת פרטים - מודה מוטי כי אכן לא מסר אותם באופן מיידי מאחר ו"הוא ידע שהוא לא אשם" ורק לאחר התייעצות, הוברר לו כי מחובתו למסור את הפרטים. אי לכך, מסרם הוא לידיו רק כעבור כ- 20 - 30 דקות לאחר אירוע התאונה.

5.         הצדדים העידו בפניי וכן העיד עד מטעם התובע - מר שוחרט אולומביי - אשר נכח בזירת האירוע.

            עד זה העיד כי עמד במועד האירוע ליד הרכבים וכי צפה בתאונה מול עיניו.

            לדברי העד, הבחין במוטי כשהוא נוסע ברוורס ברכבו, תוך שהוא פוגע ברכבו של התובע.

            העד גם אישר את גרסת התובע באשר לסירובו של מוטי למסור לו פרטים.

6.         לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות, באתי לידי מסקנה כי אחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעות ולפיכך עליהן לפצות את התובע בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה.

            נתתי אמון בעדותו העקבית של התובע, וכן בעדות העד מטעמו.

            עדותו של העד אשר נחקר על ידי הנתבעות לא נסתרה, כאשר מצד הנתבעות לא הובאו כל ראיות השוללות גרסת התובע ו/או גרסת העד מטעמו.

            העד מטעם התובע אמנם העיד כי עבד במלון בו ארעה התאונה וכי פוטר מעבודתו- דבר שיש בו לכאורה כדי להטיל ספק במהימנות עדותו-אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשלול מניה וביה את תוכן עדותו.

             לא הובאה בפניי כל ראייה שיש בה כדי להטיל ספק במהימנותו  עד כדי איון עדותו. כך למשל לא פורטו בפניי נסיבות פיטוריו ו/או כל נסיבה אחרת שיש בה כדי להופכו ל"עד נוטר".